Sasha's Blog

I am back

spontans — Mon, 10 Aug 2009 22:39:28 +0000

Taking a shower between the flights..
Plaza espania, Madrid

The Colombian Costs!!!

spontans — Sat, 01 Aug 2009 20:37:16 +0000

Medellin and the surroundings..

spontans — Tue, 21 Jul 2009 17:30:41 +0000

Ohh Columbia!

spontans — Fri, 10 Jul 2009 00:00:12 +0000

כאשר חציתי את הגבול בין אקוודור לקולומביה הרגשתי משהו שונה באוויר.
לא יודע להסביר בדיוק למה.. אולי בגלל מזג האוויר החם והטרופי ומראות הג'ונגלים שסובבים אותך מכל כוון, אולי בגלל האנשים הסימפטיים במיוחד שפגשתי כבר בחציית הגבול.
נהג מונית נחמד לקח אותי לטרמינל האוטובוסים. בנסיעה הוא דאג להתעדכן בכל מסעותי, סיפר לי קצת רקע על קולומביה והראה בסלולארי שלו תמונות של ידידות שלו בביקיני..
בטרמינל האוטובוסים קניתי כרטיס לקאלי. העיר הגדולה הראשונה אשר ניצבה בדרכי.
באוטובוס אנשים שונים התחילו לדבר איתי ואף באחת ההפסקות בחור אחד התחיל בשבילי עם שתי בחורות כוסיות על והשיג לי את מספר הטלפון של האחיות.. אין ספק שכשיש סביבך אנשים נחמדים כל כך החיוך לא יורד מהפנים ואתה נהנה מכל רגע.
הגעתי לקאלי בלילה. ניסיתי להסביר לנהגי מונית רבים שהנני רוצה להגיע להוסטל, לא מלון יקר אלא הוסטל עם חדרים עם הרבה מיטות… אבל אף אחד מהם לא ידע על אחד כזה ונאלצתי להיעזר בעזרת אחת הזונות אשר הובילו אותי לאחת המלונות הזולים שבדרך כלל מביאים לשם בחורות.. שם העברתי לבד את הלילה. רק אני וטלוויזיה עם כבלים כאשר חצי מהערוצים שהיו שם היו ערוצי פורנו. בבוקר הלכתי לאינטרנט ומצאתי איזה הוסטל במרכז העיר.
יצאתי לטיול קצר ברחובות העיר והתרשמתי לטובה! השכונה הייתה מאוד מודרנית, מרכזי הקניות היו אף יותר מרשימים מאשר בארץ ומה שמגניב בגלל שיש בעיר הרבה צמחייה, ניתן לראות המון ציפורים מדהימות! וכך עמדתי ובהיתי איזה 10 דקות בקאליברי (ציפור קטנטנה בגודל של זרת) אשר שאבה צוף מאחד הפרחים בכיכר.
לאחר מכן פגשתי את נטשה. בחורה מקומית אשר הציע לי להראות את העיר.
הסתבבנו קצת בשכונה שלה, טעמנו כל מיני דברים מוזרים ברחוב (בקולומביה יש המון מאכלים יחודיים חלקם טעימים וחלקם דוחים, למשל הם אוהבים לערבב בין מתוק ומלוח כך שאפשר למצוא גבינה צפתית עם ממרח מתוק – טעים) והחיבור ביננו היה טוב כך שהיא הזמינה אותי להתארח בביתה במהלך שהותי בעיר. למחרת עברתי אליה. הסתובבנו בעיר, נטשה הראתי לי כל מיני פנינות ומקומות מגניבים שלא מתויירים כלל… בערב קנינו רום והכנו מוחיטוס מעולים.
בכלל השהות שלי אצלה היה מאוד נוח.. הרגשתי שמין גרנו ביחד. בישלנו יחד, הלכנו לקניות וכו'..
למחרת הלכנו לקלאב שלום. קאנטרי קלאב ענק המנוהל ע"י יהודי העיר, והכניסה לשם מותרת רק ליהודים והיא בחינם! הצלחתי לשכנע אותם לתת לנטשה להיכנס..
בפארק יש מגרש גולף ענקי וברכה גדולה עם חלונות מתחת למים כך שמחדר מיוחד ניתן לצפות בשוכים מתחת למים… וכך עברו ימינו.
נטשה מורה לאנגלית והיום הוזמנתי לכתה שלה.. כל החברה ממש התלאהבו והפציצו אותי בשאלות על מין וסמים.. למרות שזה די קשה אך הם די הצליחו להביך אותי!
וכך עברו הימים.. הרבה טעימות, טיולים.. הייתי גם בגן חיות האגדי של קאלי אשר נחשב כטוב ביותר בכל היבשת.. הוא באמת היה מרשים רק שבאמצע המסלול התחיל לרדת גשם מטורף וכל החיות הסתתרו להן.
אוו… וכמובן שכחתי לציין שהבחורות פה זה משהו לא מהעולם הזה!!! לא ראיתי צורות כאלה מעולם.. למרות שניתוחים אסטטיים די נפוצים בקולומביה (ובכללה זו ארץ מאוד אופנתית) הרבה בחורות "טבעיות" נראות מעולה!!
זהו. עוד כמה שעות אני נפרד מקאלי ונוסע למדג'ין היעד הבא, שם הבטיחו לי את הבנות הכי יפות במדינה!

צ'או!

Some pics from cusco and Mancora – Peru

spontans — Thu, 02 Jul 2009 23:40:56 +0000

not words yet

spontans — Sun, 14 Jun 2009 14:34:02 +0000

למרות שקופהקבנה נמצאת בערך באותו הגובה עם לה פאז, האווירה בה שונה לגמרי!
עיירה קטנה,נינוחה בעלת רחובות פסטורליים והמון שווקים וכמובן חוף מדהים של נהר הטיטיקאקה (אבן הפומה).
בדרך לשם פגשתי בחור צרפתי אחד והצעתי לו לצאת לטראק האיסלה דל סול, והוא הסכים.
בעיר התמקמנו בהוטל ממש עם נוף מדהים על הנהר. זה עלה לנו משהו כמו 20 שקל ללילה..
השכרנו גם איזו ספינת פדלים בצורת ברווז ויצאנו לשייט קצר באגם אשר הסתיים בשחייה במים הקפואים של האגם.
כשחזרנו ישבנו על החוף עם כמה חבר'ה ארגנטינאים שמכרו צמידים, ושתינו מתה.
למחרת בבוקר יצאנו אל הטראק. איסלא דל סול (אי השמש), זהו האי ההכי חשוב בתרבות האינקא. לפי אמונתם, זהו המקום שבו נוצרה השמש וכמו כן גם בני האדם הראשונים.
ההליכה של היום הראשון הייתה על צלע ההר לאורך חופי האגם. בסוף היום מצאנו את עצמנו
בכפר האחרון לפני השייט לאי עצמו. פגשנו בדרך חבורה של 3 בנות מגניבות וקבענו לחצות אל האי יחד. לאחר שיכנועים רבים להוריד את המחיר של השייט שהיה די גבוה, אחת הבחורות ואני יצאנו אל הכפר לחפש אנשים עם סירות פרטיות שיעשו את העבודה בלי לעשות לנו חור בכיס.
לאחר חיפושים רבים ודיבור עם אנשים שדיברו קצ'ואה (שפה עתיקה שלא דומה כלל לספרדית)
ניגשנו אל איש אשר דרך לו בקצב על מקבץ תפוחי אדמה על הרצפה. מסתבר שהייתה לו סירה והוא הסכים להסיע אותנו תמורת חצי מחיר. ברגע שבאנו לעלות על הסירה שלו באו פתאום הבעלים של הספינות הרשמיות וכמעט התפתחו שם מכות… מיהרנו להגיד שזה בסדר ולקחנו את השייט היקר..
בדרך אל האי אני והבחורה הקנדית זרמנו על תבילה נוספת באגם לנוף השקיעה המדהימה.
כשהגענו הבנות הלכו להוסטל, ואנחנו הקמנו אוהל באיזה מבנה נטוש (שבבוקר התגלה כמזבלה). יותר מאוחר הן באו אלינו, קנינו אלכוהול ושיחקנו במשחקי שתיה מגניבים שהבחור הצרפתי לימד אותנו. פתאום שמנו לב לירח. זה היה הירח הכי גדול ומרתק שראיתי אי פעם. כולם הוציאו מצלמות וניסו לצלם אותו כשהם בקושי עומדים על הרגליים.
למחרת התעוררנו לצלילי החזירים שהסתובבו שם בחוף בפירקו את כל השקית זבל שהשארנו בחוץ. ארזנו ויצאנו לטרק לאורך פסגות ההרים, דרך כפרים קטנים ואוטנטיים חופי חול לבן עם מי תכלת והריסות האינקא.. הגענו בערב ובעל מסעדה שיכור הציעה לנו להקים את האוהל לצד המסעדה שלו, אשר נמצאה על צוק מדהים עם נוף על האגם כמובן. בחינם.
הכרנו שם עוד בחור ארגנטינאי שהגיע לבוליביה כדי ללמוד מגיה, אך סירב להראות לנו מהטריקים שלו.
למחרת הגענו לקופהקבנה בחזרה במעבורת של שעה וחצי. נשארתי בלי כסף בכלל ונאלצתי לריב עם בעל המלון שאצלו הזמנתי עוד לילה.
באותו היום יצאתי לקוסקו (פרו). האוטובוס היה אמור לעצור בפונו ואז להמשיך לקוסקו אך מסתבר שכעת בפרו ישנן הפגנות ורוב הכבישים הראשיים חסומים לכן נאלצנו לנסוע 12 שעות במקום 4 מפונו, בדרכים עקיפות. ישנתי כמו תינוק.
עכשיו אני בקוסקו. מאוד אוהב את העיר.

Back from tuhichi

spontans — Sat, 06 Jun 2009 22:49:10 +0000

קניתי כרטיס מלה פאז לרורהנאבאקה.
נסיעה של 17 שעות באוטובוס לאורך דרך המוות, דרך עפר המסתרעת מעל צוק גבוה עם נוף מדהים על הרים וג'ונגלים. הנסיעה אף פעם לא הייתה כייפית כל כך. רוב הזמן הייתי עם הראש מחוץ לחלון, נדהם מהנופים המדהימים, רק שבסוף איזה ילד קטן הקיא ליד המושב שלי וברח מהאוטובוס.. כך שכל המקומיים חשבו שזה אני והסתכלו עלי מוזר..
התחברתי עם חבורת היפים ממזרח אירופה, בעיר פגשנו את סשה והלכנו להוסטל.
העיירה נראתה מאוד רגועה עם אקלים טרופי ומוקפת בהרים ירוקים.
כנראה שבבוליביה ניתן לקנות הכל ואת כולם.
הגענו לתחנת מוניות וביקשנו להשכיר אופנוע לשעה תמורת איזה 10 שקלים.. הבחור היסס מעט ורצה לבדוק איך אני נוהג. את הרישיון שלי הוצאתי לפני איזה 3 שנים ולא ממש זכרתי מה עושה כל ידית, אז כמעט נפלנו והבחור כמובן לא הסכים. הלכנו למישהו אחר ואצלו כבר עברתי את נסיעת המבחן.. אני וסשה נוסעים לנו בכבישי העפר בצידי העיר ופתאום רואים לפנינו שלולית ענקית של בוץ! אנחנו בחופשה ונהנים מכל רגע אז כמובן האצנו! נפלנו. כולנו עומדים שם מלאים בבוץ וחושבים איך אנחנו הולכים להחזיר את האופנוע..לקחנו את הכלי לשטיפה ותוך 5 דקות הוא היה כמו חדש, מה שמאוד הפחיד את בעל האופנוע כי זה נראה לו ממש חשוד שהוא קיבל את האופנוע שלו נקי..
בינתיים הלכנו לסגור את המסע שלנו לג'ונגלים עם שני אחים שסשה הכיר פה באיזה בר שכונתי.
אחד מהם היה צייד והשני מדריך לשעבר אך למחרת בבוקר המדריך לא היה.. רק שני ציידים. אני וסשה חייכנו אחד לשני ויצאנו לדרך.
התחלנו לפלס את דרכינו דרך הג'ונגלים הסמיכים של בוליביה. בדרך הציידים הראו לנו כל מיני דברים מעניינים כמו ליאנות שבתוכם יש מי שתיה, עצים שאפשר לאכול ועוד..
בעוד שאנחנו נכנסים עמוק ועמוק יותר פנימה, הצייד שהלך ראשון מסמן לנו להיות בשקט ולהתכופף הוא לוקח כמה צעדים עם הרובה.. בום!
צבי קטן על האדמה עם חור בין העיניים. כיוויתי שנהרוג משהו מכוער והתחלתי לקבל קצת סחרחורות למראה הבאמבי המפרקס.
הגענו לשפת הנחל ותוך כמה דקות קרטנו כמה עצים וניקינו את השטח מצמחיה. זה היה המחנה שלנו ל3 ימים הקרובים.. הציידים פירקו את הבאמבי, בנינו מנגל, הדלקנו אש ושמנו מעליו את הצבי. היה טעים! ניסינו לדוג כמה פרניות והלכנו לישון. בבוקר התעוררנו וגילינו שהם צדו עוד חיה בלילה! זה היה משהו מוזר המזכיר חזיר בר ודוב נמלים בגודל של פרה.. בקיצור הייתה לנו חוויה מיוחדת וטעימה כאחד וחזרנו עם 50קג של בשר על הגב. זהו בגדול. אהבתי את המקום יותר מכל עיר אחרת בבוליביה עד עכשיו.. האנשים פה שונים. סוג אחר של אינדיאנים. יותר נחמדים, חמים והבחורות נראות יותר טוב!
עכשיו אני שוכב על המיטה לצד ברכה שממוקמת על אחד ההרים עם נוף מדהים על העיר ואוכל פאפאיה טריה וכותב את הסיפר הזה במחברת עם עיניים חצי עצומות..

There are some words..

spontans — Thu, 28 May 2009 17:34:20 +0000

המעבר בין הגבול בין ארגניטנה ובוליביה עבר בצורה חלקה!
שום שוחד, ושום בעיות עם הישראלים כפי שנאמר לי קודם לא היו..
צפון ארגנטינה היה די דומה לבוליביה אך למרות זאת הרגשתי בעולם שונה לגמרי.
הרחוב הראשי בוויאזון (עיירת הגבול של בוליביה) היה מלא ברוכלים, נשים המניקות את ילדיהם באמצע הרחוב, ילדים עניים ישנים באמצע הדרך ונשים אשר אוספות נוסעים לאוטובוסים לעיירות הסמוכות מילו את הרחוב בצעקות רמות. קניתי כרטיס לטופיסה. האוטובוס כמובן איחר באיזו שעה.. קניתי המבורגר ברחוב וכוס פרישייק מפירות טרופיים אשר עלו לי משהו כמו 3 שקל.
הנסיעה באוטובוס הייתה ארוכה. כביש עפר הקפיץ אותנו כל הדרך ונשים אשר החליפו את חיתולי ילדיהן מילו את האוטובוס בריחות אוטנטיים.
נחתתי בהוסטל נחמד. בלילה הראשון הלכתי לבאר המקומי ופיטפתתי עם הברמנית איזה שעתיים, ובלילה השני הלכתי להופעות רוק מקומית.
ביום למחרת יצאתי לטיול בסלאר אשר הסתיים באויוני. אחרי כמה דקות של התמקחות על המחיר סגרתי טיול לארבעה ימים. הג'יפ שלנו כלל 3 בריטים, נהג בשם חיימה ואת אישתו שרה שדאגה לנו לאוכל שהיה ממש מעולה!
בימים הראשונים נסענו בין מדבריות, אגמים וכפרים קטנים. יותר מכל הרשימו אותו העיירות הקטנות בהם פגשנו מלא ילדים מקומיים.
ליאם אחד הבריטים, צייר להם על הריצפה את הגלובוס וניסה להסביר להם איפה כל מדינה נמצאת. הילדים האלה ממש לא ידעו כלום!
חלק מהתושבים היו מסבירי פנים אך חלקם זקרו עלי חול ואבנים כשניסיתי לצלם אותם.
מסתבר שהגענו לשם בתקופת חגיגת פאצ'ה מאמה (אל האדמה). המקומים חופרים בורות וזורקים אליהם כל מיני טובים כמו אוכל סיגריות ואלכוהול..
ביום הרביעי הגענו לסלאר עצמו. את הזריחה ראינו מאי קטן אשר ממוקם באמצע המדבר ומלא בקקטוסים ענקיים! היה מדהים!
לאחר מכן נהגנו כשעה למדבריות המלח השטוחות ומשם ניסינו לעשות את תמונות הסלאר המפורסמות.
עכשיו אני בלה פאז ומחר עושה את דרכי לרורהנבקה (משם יוצאים לג'ונגלים ולפאמפאס)
ואחרי כשבעוה בערך אחזור ללה פאז. רציתי לכתוב עוד כמה דברים אבל יש פה תור ממש ארוך שמחכה לאינטרנט אז עד הפעם הבאה! צ'או.

Salta and what's around..

spontans — Wed, 20 May 2009 14:58:40 +0000

אני ופרילוצקי (הסשה השני) עלינו על האוטובוס לסלטה.
הנסיעה ארכה כ-11 שעות ובדרך הספקנו לראות איזה 4 סרטים ששמו לנו בDVD.
הסרטים היו בספרדית ולהפתעתי הצלחתי להבין כמעט הכל (טוב זה היה קל, ראיתי את רוב הסרטים האלו משהו כמו 4 פעמים).. אבל עדיין.. הרגשתי התקדמות בשפה.
נחתנו בסלטה בסביבות 12 בלילה, והתחלנו בחיפושים אחרי מקום בו נוכל להקים את האוהל.. לאחר כמה עליות וירידות מצאנו מדשאה עם הרבה זבל (שהבחנו בו רק בבוקר) ממש ליד הכביש הראשי במעלה ההר.. בבוקר התעוררנו לרעש המכוניות החולפות, סשה הכין דיסה אשר נאכלה בצדי הכביש עם נוף פנורמי יפה על העיר ואנשים שבדיוק החליטו שכביש מהיר זה אחלה מקום כדי לעשות ג'וגינג..
ארזנו את הדברים והתחלנו להתקדם למרכז העיר.. שתינו קפה וקוראסונים באחת הקפיטריות לצד תחנת הדלק ולאחר מכן נפרדנו לדרכינו.
מצאתי הוסטל ממש נחמד עם ברכה ושני ישראלים מסטולים, זרקתי את התיקים והלכתי לעשות סיבוב בעיר. הא שכחתי להגיד.. בדרך לסלטה קרה לי משהו לעין והיא התחילה להפריש כל מיני הפרשות צהובות ונהייתה אדומה כמו עגבנייה.. אז קניתי איזה טיפות (תודה לפרננדו על התרגום לספרדית) שהייתי צריך לשים 3 פעמים ביום וגם להגיד "לא" לאלכוהול במשך 3 ימים.
העיר הרשימה אותי מאוד! מרכז העיר נראה מאוד אוטנטי, קצת מוזנח, בנינים נמוכים וצבעוניים, המון רוכלים ואנשים מעניינים. כמו שאני אוהב.
האנשים בצפון ארגנטינה הרבה יותר אוטנטיים (מזכירים יותר אינדיאניים) ובעלי נשמה לאטינית אסלית! מאוד חמים ושמחים לעזור בכל דבר..
אז עשיתי לי סיבוב איזה 4 שעות.. עברתי בין כל כיכרות העיר ואפילו הייתי במוזאון לאמנות יפה.
חזרתי להוסטל, שיחקתי קצת פול, שחיתי בברכה, התחברתי עם אנשים איתם קבעתי לצאת בערב, אך נרדמתי למוות בסביבות 11..

בחורה אחת בשם דוברת שעבדה בחברה שבא עבדתי בארץ, נתנה לי כמה טיפים לפני הטיול ואחד הטיפים היה לעשות טיול בין הערים הפרובינציאליות של סלטה. על זה אני מעריך אותה מאוד!
לקחתי אוטובוס לCACHI.. המרחק היה משהו כמו 100 ק"מ אך הנסעה ארכה 4 שעות בגלל חלק הכביש הלא סלול (ROUTA 40) שלאורכו, אגב צ'ה גאוורה וחברו עשו את מסעם על אופנוע.. הנסיעה הייתה באוטובוס די דחוס מלא באנשים מקומיים ומוזיקה מקומית.. הנוף היה מטורף! מדבר עם הרים בצורות מוזרות אשר נגרמו עקב זרימת מים ורוח שעיוותו את צורתם.. והכי חשוב קקטוסים ענקיים (LOS CARDONES) פזורים לאורך כל הדרך..הגענו לקאצ'י..
עיר מאוד קטנה אך מאוד נקייה וסימפטית עם ארכטקטורה מרשימה. לקחתי מפה, עברתי בין כל התצפיות, פגשתי ילדים שניסו לצוד גואנקו עם רוגטקה, 2 צרפתיות שדפקו את האוטו שלהן בדרך כי חשבו שGOLF הוא ג'יפ 4X4 ועוד כמה תיירים שחיפשו מה לעשות..
בשעות אחר הצהריים לאחר שמיציתי את העיר, התחלתי לנוע לכביש הראשי ע"מ לתפוס טרמפ למולינוס העיירה הבאה. על הכביש פגשתי ארגנטינאי אחד בשם חוויאר אשר עובד בניקוי כבישים וחיכינו איזה 3 שעות ביחד לטרמפ. חוויאר הכיר את רוב המכוניות שיצאו מהעיר ואפילו לא ניסה לעצור אותן מכיוון שידע שרובן נוסעות למשחק כדורגל שהיה במגרש הקרוב לעיירה. לבסוף התייאשתי, חזרתי לקאצ'י ותפסתי אוטובוס למולינוס. הגעתי לשם מאוחר, כשיצאתי מהאוטובוס היה ריח חזק של אסאדו ברחוב! כמה בחורים עשו אסאדו באמצע הרחוב והציעו לי לקנות חתיכת בשר יפה ב-8 פסו. הסכמתי, מה אני צימחוני?
מצאתי הוספדחה (מין משפחה שמאפשר לך לישון בביתם תמורת סכום סימלי) עם משפחה בעלת 11 ילדים קטנים שנתקעים לך בין הרגליים..הכרתי שם גם זוג ישראלים נחמד. הבחורה הייתה מאוד אובססיבית לגבי דנגה, ולא הפסיקה לרסס תרסיס נגד יתושים לכל עבר כולל לעבר הסטייק שלי!
למחרת בבוקר צעדתי לעבר הכביש.. למזלי חיכיתי רק שעה ולאחר מכן נאספתי ע"י זוג מבוגר (שיבורך!) שגר בסאן קארלוס (נמצא 20 קמ ליד קאפאז'טה, היעד הסופי שאליו כיוונתי..).
הזוג הזה מסתבר גם ישן בהוספדחה במולינוס, והבעל, מארטין שהיה עורך דין לשעבר ועכשיו הוא מרצה לקבוצות אלכוהוליסטים אנונימיים בכל הערים הקטנות של סלטה (מסתבר שאחוזי האלכוהוליזם שם די גבוהים). הגענו לאנגאסטקו, העיירה הבאה.. הזוג הלך לדבר עם האלכוהוליסטים ואני הלכתי לטרוף כמה אמפנדות.. לבסוף הם חזרו והציעו להסיע אותי עד לקאפאז'טה, למרות שהם גרים קרוב יותר.. שמחתי מאוד וכמובן שהסכמתי!
בדרך עברנו בסאן קארלוס וקפצנו לביתם.. מה אני יכול להגיד. חטפתי שוק!
באמצע כפר עני ומתפרק, עומד לו ארמון של ממש! בפנים הכל היה מעוצב לפי המילה האחרונה, מארטין עשה לי הדרכה קטנה בתוך הבית, הראה לי את מרטף היין שלו, חדר העבודה התת קרקאי, לול תרנגולות בקיצור בית יפיפה! אחרי הסיור העוזרת שלהן הגישה לנו טוסטים וריבה (שהכין מארטין כמו רוב הדברים בבית), ישבנו ודיברנו איזה שעתיים, ואז יצאנו לכוון קפאז'טה..
היציאה מין העיר לקחה משהו כמו שעה כי הם עצרו ליד כל אחד, דיברו איתו קצת והזמינו אותו לאסאדו בביתם. הדרך אל העיר הייתה מדהימה.. מלא הרים בצורות מטורפות. ביקשתי לעצור ולעבור לשבת במאחורה של האוטו טנדר שלהם, והרגשתי ממש כמו איזה צלם בשמורת טבע באפריקה..הגעתי לקאפאז'טה בשעות הערב. מצאתי הוסטל (שבו גם פגשתי את שתי הצרפתיות מקאצ'י) והלכתי לחפש משהו לאכול.. ברחוב הפינתי עמדה אישה עם תנור ממש באמצע הרחוב והכינה פיצות. הזמנתי לי אחת ובינתיים הלכתי למשוך כסף… בתום המשיכה הכספומט החליט שהוא נסגר ובלע לי את האמריקן אקספרס.. הלכתי למשטרה והם אמרו לי
לבוא לבנק בשעות הבוקר ולבקש אותו בחזרה.. די נלחצתי ואפילו רציתי להתקשר לאבא שיבטל לי את הכרטיס אבל החלטתי לחכות קצת..

בהוסטל פגשתי מלא אנשים מגניבים וישבנו בבר של ההוסטל עד איזה 3 בלילה..
למחרת קמתי די מוקדם, וראיתי בדיוק את ג'ניה (קנדה) ו טארה (אוסטרליה), מתארגנות לצאת לטראק היומי של המפלים.. אחרי 30 דקות, כבר היינו מוכנים לצאת לדרך.
הטראק היה מאוד כייפי עם הרבה מחשבה וטיפוס.. כמו כן פגשנו גם את חווייאר, בחור מקומי שגר בהרים אשר לקח אותנו לראות ציורי אבן עתיקים באזור. כשהגענו למפלים המים היו כה קפואים שכשרק הכנסתי את כפות רגליי כל הגוף שלי התחיל לכאוב, ובטיפוס בחזרה הקקטוס המקומי החליט לתקוף אותי ולהשאיר לי למזכרת כמה קוצים בתחת. הא ואיך שכחתי.. במהלך הטיפוס המאמץ, נקרעו לי המכנסיים, לגמרי, ממש באמצע.. כן שם שם.. ובדיוק לא לבשתי תחתונים באותו יום, אז הייתי צריך לאלתר כל מיני דרכים כדי להסוות את הבושה. זה היה מצחיק.

הגענו בשעות הערב בחזרה להוסטל, הכנתי סטייק ונפלתי לישון.
למחרת קמתי מוקדם, קניתי את גלידת היין המפורסמת (כדור סובנייון וכדור מרלו) וצעדתי לכביש לתפוס טרמפים. במשך שעתיים אף אחד לא עצר לי, אז החלטתי לרוץ בחזרה ולהספיק לאוטובוס של 13:00 לסלטה.. באוטבוס פגשתי את חוליה, בחורה מקנדה שהייתה איתי בקבוצת ספרדית בקורדובה. היא הייתה לחוצה כל הדרך כי לפני שבועיים היא חוותה תאונה קטנה.. אז היא הייתה ממש לחוצה.. וכל פנייה היא התחילה ליילל ולסגור עיניים.. בסוף הנסיעה, רבע שעה לפני הסיום האוטובוס עשה תאונת שרשרת (לא רציני..) וחוליה שכנעה אותי שעכשיו אנחנו צריכים לעריך את החיים שלנו יותר ולהיות אנשים טובים יותר. עזרתי לה לסחוב את התיק עד ההוסטל.
בערב הלכנו לאכול את הסטייק הכי גדול שאכלתי אי פעם.. 600 גרם של בשר מדוגם במין מסעדה פשוטה כזאת הידעוה כהכי טובה בסטלה ויש האומרים שאפילו יותר טוב מדון אלברטו בברילוצ'ה.. לא סגור לגבי האיכות אבל הסטקים שם היו פשוט ענקיים!
בדרך חזרה קנינו פרנט וקולה (אפרטיף 45% שהולך מעולה עם קולה ונחשב שאחד המשקאות האוהבים על הארגנטינאים). בהוסטל ישבנו, שתינו, שיחקתי סנוקר עם בחור אנגלי שלמד צילום 4 שנים אבל מסתבר שלא כל כך הצליח לו אחרי זה..הכרתי איזו מלצרית שמגיעה מדי ערב להוסטל כדי להתאמן על האנגלית שלה ועוד כל מיני תיפוסים.
היום אני נוסע לחוחוי ומשם כנראה ישר לבוליביה..

The house without a rules

spontans — Wed, 13 May 2009 07:35:06 +0000

בעוד שאני יוצא מהאינטרנט קפה אני ניגש לטלפון ציבורי ומתקשר לניקולס, המארח הבא שלי.
לאחר כשעה אני אצלו בבית. מרכז העיר דירה בבנין חדש עם מרפסת ענקית אל הרחוב הראשי.
שלושת הגיטרות החשמליות של פנדר אשר עמדו לצד הקיר ישר משכו את תשומת לבי.
ניקו עושה לי סיבוב בבית, ופתאום הוא נהיה רציני לרגע.
יש רק חוק אחד בבית הזה הוא אמר.. כמה שניות של מתח..אין שום חוקים בבית הזה! וכך זה באמת היה למשך אם אני זוכר נכון 10 הלילות הבאים.. הדבר הראשון שעשיתי אחרי שזרקתי את המוצ'ילה, זה ללכת איתו ולעזור לחבר שלו לעבור דירה. סחבנו כל מיני דברים מהבית השין לחדש, אכלנו ארוחת ערב, באו חברים שלו, שתינו קצת ויצאנו לאפטר פארטי כי כבר היה די מוקדם בבוקר. ניקו דאג להסביר לי את החוקים שלו.
"לא משנה האיכות, העיקר הכמות!"
"אנחנו חייבים לסגור בחורה היום, לא משנה אם היא שמנה, לא משנה אם היא פרה לא משנה אפילו אם היא ממוטה אנחנו מנשקים כל מה שבחורה!"
והבנאדם די עמד מאחורי הבטחותיו. 5 דקות לאחר שנכנסנו למועדון אני כבר רואה אותו מתנשק בסטריאו עם שתי שמנות על הבר..

ניקו מזכיר קצת את וואן ויילדר מהסרט "יחסן המסיבות"..
מנסה לסיים את התואר כבר איזה 7 שנים, אבא שלו ממן לו חיים די יפים, והוא מתעניין בשפות.
אחת השפות שהוא לומד היא רוסית. כן כן.. הוא לומד רוסית כבר 3 שנים וביקשתי ממנו להצטרף לשיעור הבא שיהיה לו.
נכנסתי לכתה והתיישבתי. המורה - "יקטרינה הראשונה" ישר שמה לב שאני רוסי למרות נסיוני לדבר כמו נכה. היא העמדיה אותי לפני הכתה וביקשה ממני להעביר את השיעור..לימדתי אותם קצת סלנג, להקות רוסיות וזה היה תענוג גדול בשביל שנינו. אחרי השיעור הכרתי מישהי מהכתה שהסתברה כבחורה די מעניינת, די נקשנו ובילינו 4 ימים בלטייל ולצאת ביחד בעיר.
ביום שישי סשה הגיע, והלכנו לבקר את יקטרינה ואת שאר התלמידים.. ניקו קימבן לי גיטרה,
ניגנו כמה שירים, עשינו כמה פעילויות היה טוב!
עוד 3 שעות אני צריך להתעורר ולתפוס אוטובוס לסלטה.. בתקופה הזו קרו הרבה דברים מעניינים אבל את זה כבר אני אעדיף לספר לכם פנים מול פנים.. אז אני מעלה כמה וידיאוס וזז למיטה. צ'או!

Niko is sending a message to the Russian Federation

http://b0necrack3r.multiply.com/video/item/16/a_message_to_russia

Niko is talking about the time we had together and about others global problems

http://b0necrack3r.multiply.com/video/item/17